בכתב העת Lancet מתפרסמות תוצאות מחקר חדש להערכת הקשר בין רמות וויטמין D בדם האם ובין תכולת המינראלים בעצם בצאצא. מהנתונים עולה כי אין קשר בעל משמעות בין רמות וויטמין D בדם האם במהלך ההיריון ובין תכולת המינראלים בעצם הצאצא בשלב מאוחר במהלך תקופת הילדות.
מדגם המחקר כלל זוגות אימהות וצאצאים יחידים שלקחו חלק במחקר Avon Longitudinal Study of Parents and Children, עם תיעוד ריכוזי וויטמין D והצאצא עבר בדיקת DEXA בגיל 9-10 שנים. מדגם המחקר כלל קרוב ל-4,000 זוגות עם נתונים זמינים. ריכוז וויטמין D סווג לפי רמות מספקות (למעלה מ-50 ננומול לליטר), רמות לא-מספקות (27.50-49.99 ננומול לליטר) וחסר וויטמין D (רמה נמוכה מ-27.50 ננומול לליטר).
החוקרים מדווחים כי ב-2,644 אימהות (77%) תועדו רמות מספקות של הוויטמין, ב-1,096 נשים הרמות לא היו מספקות (28%) וב-220 מדובר היה בחסר של וויטמין D (6%), אולם, לא זוהה שינוי בתכולת המינראלים של העצם בכלל הגוף למעט הראש ובעמוד השדרה, בין צאצאים לאימהות בשתי הקבוצות עם רמות נמוכות של וויטמין D, בהשוואה לצאצאים לאימהות עם רמות מספקות של הוויטמין.
החוקרים לא זיהו קשר בין תכולת המינראלים של העצם בצאצא בכל אחד מהטרימסטרים, כולל הטרימסטר השלישי, הנחשב החשוב ביותר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי אין קשר בעל חשיבות משמעותית בין ריכוז וויטמין D בנשים הרות ובין תכולת המינראלים בעצם בצאצאים בתקופת הילדות.