פרופסור יוסי לוי ז״ל

יוסי נולד בבולגריה בשנת 1940. הוא עלה לארץ  בגיל 9, ולאחר שהות במעברה, משפחתו קשת היום השתקעה בעכו, שם למד בבית הספר היסודי. את לימודיו התיכוניים עשה בבית הספר החקלאי בנהלל. את שירותו הצבאי עשה יוסי במסגרת הנח״ל, והיה חבר בגרעין רם-און שהתיישב בחבל תענך.

את לימודיו בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות התחיל יוסי ב- 1961, וסיים שם את לימודיו לתואר הראשון. את התואר השני והשלישי עשה במחלקה לביוכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בהנחייתו של פרופ’ אלחנן דימנט, על מנגנוני הפרשת אינסולין. הוא המשיך ללימודי פוסט-דוקטורט עם פרופ׳ Willy J. Malaisse, מהמובילים במחקר הפרשת האינסולין, בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה החופשית בבריסל, בלגיה.

ב- 1975, זמן קצר לאחר שובו מהפוסט-דוקטורט, נענה יוסי להזמנתו של פרופ׳ שמעון גליק, מחלוצי ה- radioimmunoassy, להקים יש מאיין, ולנהל את המעבדה לאנדוקרינולוגיה בבי״ח סורוקה. מעבדת השרות שיוסי הקים הייתה מתקדמת וברמה גבוהה של אמינות ויעילות. הוא גייס צוות מעבדה ברמה גבוהה, ועזר להם להתפתח מקצועית, באווירה חברתית נהדרת. היציאה המאורגנת של כל עובדי המעבדה ותלמידי המחקר לכנסי האגודה, במימון מקורותיו של יוסי, וארוחת הערב המשותפת במסעדה, היו למסורת ולשם דבר. היה חלוץ בהטמעת מגוון בדיקות ושיטות בדיקה חדשניות, והציב את המעבדה האנדוקרינית של בי״ח סורוקה בשורה הראשונה של המעבדות האנדוקריניות בארץ. דמותו של יוסי, ניצב מאחורי ה״מצודה״ לצורך ביצוע יודינציה (ביוד רדיואקטיבי) של הורמונים לצורך רדיואימונואסיי, חרותה בזיכרון ותיקי המעבדה.

למרות שמשרתו הייתה על תקן שירותי, לבית החולים והקהילה, יוסי פיתח שטחי מחקר אישיים מוצלחים. הוא השתלב בהוראה ובהטמעת שיטת לימוד ייחודית בביוכימיה קלינית לסטודנטים בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בן-גוריון, שאך זה הוקמה, והדריך תלמידי מחקר רבים. יוסי היה מרצה מעולה, וזכה להוקרת תלמידיו הרבים כשנבחר, שנה אחר שנה כמורה מצטיין. הרצאותיו של יוסי בכנסי האגודה היו מלאכת מחשבת של הטמעת מידע חדש עם אספקטים קליניים מעשיים.

שטחי המחקר אותם ריכז יוסי, בנוסף לניהול המעבדה ולהוראה, עסקו בנושאי סוכרת, השפעת אסטרוגן, IGF, ו- 1,25-dihydroxyvitamin D על תאים סרטניים, השפעות פריפריות של אנלוגים של GnRH על שגשוג תאי סרטן (בשיתוף פעולה עם חתן פרס נובל Andrew Schally). במחקרים אלו, שרבים מהם נעשו בשיתוף פעולה עם עמיתו, פרופ׳ יואב שרוני, הושם דגש על הבנת המנגנונים המולקולריים של פעולת ההורמונים. נוסף על כך, יוסי שיתף פעולה וסייע לרופאים רבים, אנדוקרינולוגים, רופאי נשים ואחרים, בהיבטים המעבדתיים של מחקריהם הקליניים.

גם לאחר פרישתו המשיך יוסי בעבודתו המחקרית, ויחד עם פרופ’ יואב שרוני עסק בחקר קרוטנואידים, עם דגש על ליקופן, והוביל מחקר חלוצי בתחום זה, שחשף השפעה של ליקופן, מעבר להיותו נוגד חמצון, על תהליכים ביוכימיים הקשורים בעיכוב שגשוגם של תאים סרטניים. מחקרים אלו יצרו את התשתית המדעית לשימוש ההולך וגובר של ליקופן כתוסף מזון בעל ערך, ולפעילות של חברת ״ליקורד״, חברת-בת של ״מכתשים״ (כיום ״אדמה״), המייצרת ומשווקת ליקופן ברחבי העולם. מחקר הליקופן שיקף את יכולתו של יוסי לשלב מחקר בסיסי עם מחקר שימושי. אין ספק שיוסי היה חוקר מוביל  בתחום האנדוקרינולוגיה והתזונה.

יוסי זכר תמיד מאין בא, את הדרך שעשה, וניחן בהכרת תודה והרבה צניעות אותנטית. הוא הטביע את חותמו על דורות של רופאים, חוקרים ועובדי מעבדה, הממשיכים את דרכו, ורואים בו דמות לחיקוי מבחינות רבות. את כל אלה עשה יוסי עם הרבה אנושיות, סבלנות והקשבה לסובבים אותו. ״איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש הזה…״?

פרופ׳ יוסי לוי, יוסי, עבור מכריו-מוקיריו הרבים, הלך לעולמו בפתאומיות בערב שבת, 27 בנובמבר, 2020, בן 80 במותו.