לאחרונה, קלטתי מכל מיני כיוונים מסרים בדבר אפקט מרזה כביכול של תוספי הסידן. אישית לא אבחנתי בזה למרות שאני נוהגת לקחת תוספים כאלה זה שנים רבות.  אולם אחרי שחברה לעבודה השתוממה שאינני  מודעת לספרות המדעית הענפה המוכיחה תיאוריה זו, החלטתי לערוך קצת חיפוש בנושא. רצה הגורל ויצאו לאחרונה מספר עבודות אשר לצערי מטילות צל ספק על התכונות המרזות של סידן. אבל כעת לרקע....
זה מספר שנים פורסמו נתונים של תצפיות אפידמיולוגיות המצביעות על קשר הפוך בין משקל גוף לבין צריכת סידן.  Davies ושות' אף פרסו מספר מטא-אנליזות בהן, תוך בחינת מספר יחסית קטן (780 מתוך 5 עבודות) של נבדקים, הגיעו למסקנה שהבדל של 1000 מ"ג בצריכת הסידן היומית מלווה בהבדל ממוצע של 8 ק"ג במשקל. יתרה מזו  חוקרים אלה אף הציעו כי תוספת של שתי מנות של מוצרי ליום עשויה להפחית את הסיכון לעודף משקל ב-70%! הצהרות אלה הן בבסיס הקמפיין פרסומתי מאד אגרסיבי בארה"ב.  מבצע ה-Got Milk שלא פסח על אף סלבריטאי אמריקאי שהביא את כל כוכבי הספורט והבידור להצטלם עם השפם הלבן. 

לאחרונה, תיאוריה זו קבלה הדים בעיתונות העממית, כולל במוסף הבריאות של עיתון הארץ.
לתיאוריה הזו מצטרפות מעט עבודות התערבותיות כולן  בהיקף קטן יחסית של נבדקים, כאשר רק חלקן תומכות בטענה הזו.
התיאוריה נתמכת גם ע"י מספר עבודות בבעלי חיים, גם אלה לא כולן  חיוביות.
המנגנונים המוצעים לאפקט המרזה של הסידן עוברים דרך השערות כי חסר קלציום בדיאטה מביא לעליה של PTH ושל 1,25 ויטמין D.  דבר זה גורם לזרימה מוגברת של סידן לתוך אדיפוציטים. הגברת ריכוז הסידן בתאי שומן מדכאה ליפוליזה ומעודדת אדיפוגנזיס דרך  הגברת ביטוי ה-fatty acid synthase. עבודה מאד חדשה ממעבדתו של Zemel (אחד המובילים את הזרם הזה) אף מציעה כי קלציטריול מגביר את הביטוי של 11-beta hydroxysteroid dehydrogenase, וכך את היצור המקומי של קורטיזול ברקמת השומן.
כנגד זאת יוצאות ממש לאחרונה שתי עבודות התערבותיות המטילות ספק רב בכוחם של  תוספי הסידן להשפיע על  הרכב הגוף.
העבודה הראשונה  פרי עטם של  CW Gunther ושות' מאוניברסיטת אינדיאנה בארה"ב, פורסמה בגליון אפריל של  Am J Clin Nutr (1). בעבודה זו החוקרים התכוונו לבדוק השפעת תוספת סידן במזון ממקור מוצרי חלב לאורך שנה על הרכב הגוף של נשים צעירות.
לעבודה זו נבחרו  מתנדבות בריאות בגילאים 18-30, בעלות משקל גוף תקין  אשר צרכו פחות מ-800 מ"ג ליום סידן בכלכלה שלהן (ממוצע היה כ-700 מ"ג ליום). נשים חולקו בצורה אקראית ל-3 קבוצות:
• קבוצת הביקורת שלא נדרשה לכל שינוי תזונתי
• קבוצה אשר נדרשה לתוספת מתונה של סידן ממקור מוצרי חלב, במטרה להביא לצריכה יומית של 1000-1100 סידן.
• קבוצת תוספת גבוהה בה הנשים הודרכו להגיע ל-1300-1400 מ"ג סידן ליום.
בשתי קבוצות התוספות הנשים קבלו הדרכה לבצע החלפה איזוקלורית , ולהעדיף  מוצרי חלב דלי שומן, כך שלא יצרכו יותר קלוריות במהלך תקופת הניסוי. הדבר נבדק ע"י בדיקת יומני מזון חודשיים.
הנשים עברו הערכת הרכב הגוף ע"י DEXA בבסיס ובסיום המחקר. כן נבדקו רמות ה-PTH והויטמין  D (קלציטריול)  אף הן בבסיס ובסיום המחקר.

סה"כ גויסו 155 נשים למחקר זה. בדיקת יומני המזון העלתה כי על פני תקופת המחקר, צריכת הקלוריות לא השתנתה בעקבות שינוי הדיאטה, ונשארה בין 1600-1700 קלוריות ליום.
בתום תקופת ההתערבות, לא נצפו שינויים לא לעומת הבסיס ולא בין הקבוצות באף אחד מהפראמטרים האנתרופומטרים ובמדדי הרכב הגוף. באופן מעט מפתיע לא נראה כל שינוי ברמת PTH או ברמת הקלציטריול באף קבוצה. יש לציין כי רמה בסיסית של PTH בקבוצת הנשים בכלל הייתה נמוכה למדי בסביבות 25 נ"ג/מ"ל, דבר שמצביע על כך אולי שצריכה יומית של 700 מ"ג סידן איננה גורמת להיפרפראתירואידיזם משני בקרב נשים צעירות.
תוצאה זו באה כנראה כהפתעה לחוקרים, שעל בסיס עבודות קודמות שלהם,  ציפו כנראה למצאו השפעת הסידן על משקל הגוף ו/או הרכבו. ההסבר שהם מציעים לסתירות לכאורה הוא  קודם כל מספר רב יותר של משתתפות בעבודה הנוכחית. אמנם כדי לפייס את המבקרים, המחברים מעלים השערה לפיה יומני המזון לא שקפו נכונה את תוספת הקלורית שלוותה את הדיאטה מועשרת סידן, וכי הדבר  מנע את האפשרות לראות את האפקט "המרזה" של תוספת. נו באמת....

מסמר שני בארון המתים של תוספת הסידן כסיוע להרזיה היא עבודתם של הקבוצה של Reid מניו זילנד. חוקרים אלה "תפסו טרמפ" על עבודה שהם מבצעים אשר בודקת השפעת  תוספת סידן על הערות שברים בקרב נשים פוסט-מנופאוזליות. הפעם הם נצלו את העובדה כי בעבודה פרוספקטיבית רבת משתתפות זו כבר נאספו נתונים מלאים של 30 חודשי טיפול כדי לבחון את השפעת הטיפול על משקל ומסת שומן ועל על לחץ דם.
הפעם החוקרים בחרו להסתכל גם על לחץ הדם בשל תצפיות וגם אפידמיולוגיות ודם התערבותיות פרוספקטיביות כי תוספי סידן מביאים לירידה קלה  בלחץ הדם.
לעבודה הזו  גויסו נשים שהיו לפחות 5 שנים לאחר הפסקת מחזור הווסת ובנות לפחות 55 (הגיל הממוצע היה 74 שנים). לא נכללו נשים עם אוסטאופורוזיס קשה, או Z גדול מ-2-. סה"כ נכללו 1471 נשים שחולקו בצורה שווה לשתי קבוצות. קבוצת  הניסוי אשר קבלה תוספת של 1000 מ"ג סידן (בצורה של קלציום ציטרט), מחולקת לשתי מנות, ללא תוספת של ויטמין D, וקבוצת הפלצבו.  כל הנשים עברו בדיקת הרכב גוף ב-DEXA בתחילת העבודה ובתום 30 חודשים. שקילה ומדידת לחץ דם  נעשו כל חצי שנה.
בבסיס צריכה יומית של סידן הייתה  כ-850 מ"ג ליום, כולל תוספים שחלק מהנשים לקחו. לציין כי רמת ויטמין D בסיסית הייתה מעט נמוכה במונחים העכשוויים, כ-21 מיקרוגרם/ל'.
הענות לטיפול על פי ספירת כדורים הייתה זהה בשתי הקבוצות, כ-80%.
ה-BMI הבסיסי היה 26. לא היה כל קשר בינו לבין צריכת סידן יומית בתחילת המחקר. במשך תקופת המחקר נצפתה ירידה קלה של 400 גר' במשקל הגוף בשתי הקבוצות. לא היה כל הבדל ,לא במשקל הבסיסי ולא במשקל תוך כדי או בסוף המחקר בין שתי הקבוצות. גם לא נמצא קשר בין הירידה במשקל לבין הצריכה הבסיסית בקרב נשים בקבוצת הניסוי. לגבי נשים שצרכו פחות מ-600 מ"ג סידן ליום הייתה מגמה, אך הקשר לא הגיע לכדי משמעות סטטיסטית (P=0.19). לא נראה הבדל בהרכב הגוף במהלך תקופת המחקר בין שתי הקבוצות. בשתי הקבוצות נראתה ירידה קלה במאסת השריר.
הממצא היותר משמעותי של עבודה זו הוא דווקא על לחץ הדם.  שלא במפתיע לקבוצה מבוגרת זן, במהלך הזמן נראתה מגמת עליה של לחץ הדם בכלל. אולם בקרב נשים שנטלו סידן, נראתה ירידה קלה (3 מ"מ כספית) אך משמעותית מבחינה סטטיסטית (0.048) בלחץ הדם הסיסטולי כעבור 6 חודשים. אפשט זה חלף בהמשך. אולם כשהוצאות נבדקו עבור נשים שצריכת הסידן הבסיסית שלהן הייתה פחות מ-600 מ"ג ליום, לחץ הדם הסיסטולי היה נמוך ב-4.9 מ"מ כספית (P=0.06), ולחץ הדם הדיאסטולי ב-2.1 מ"מ כספית (P=0.05), בקרב נשים שקבלו תוספי סידן.
בדיון המאמר המחברים מתייחסים תחילה לחסר השפעת תוספי הסידן על משקל הגוף. הם אינם מופתעים בכך משום שלדעתם לאחר על  העבודות שעסקו במתן תוספי סידן למניעת שברים, למרות שלא זאת הייתה השאלה, אם הטיפול היה באמת מביא לשינוי במשקל הגוף היו כבר רואים זאת. ולכן הם מצטרפים לדעה כי תוספי סידן אינם משפיעים בצורה משמעותית על משקל או הרכב הגוף. הם מציעים כי העבודות בחיוביות בחיות נבעו אולי משינוי טעם הדיאטה מועשרת סידן אשר הייתה פחות נעימה לחיך החיות. עבודה זו הינה הגדולה עד כה (מסכמת 3000 שנות טיפול) אשר בוחנת השפעתם של תוספי סידן על לחץ הדם. תוצאות העבודה  מחזקות את ההשערה כי תוספי סידן עשויים לסייע בהפחתת לחץ הדם, במיוחד בקרב אותם האנשים שצריכתם היומית נמוכה. ולו רק מסיבה זו, שווה להמליץ על תוספי סידן.
הביקורת העיקרית שיש לי על העבודה הנחמדה הזו היא שהסידן ניתן ללא תוספי ויטמין D. אמנם דבר זה נעשה כנראה כדי לבודד את אפקט הסידן מאפקט הויטמין D  (לכשעצמו נחשב כמוריד לחץ דם), אך עם רמות ויטמין D בסיסיות נמוכות יחסית ניתן להטיל ספק על יעילות ספיגת הסידן אצל נשים אלה. המחברים לא דאגו להראות רמת PTH לפני ואחרי טיפול, או הפרשת סידן בשתן כביטוי לספיגה יעילה של הסידן. וכך יוכלו לטעון מצדדי הסידן כאמצעי הרזיה שבגלל ספיגה לקויה של הסידן לא נראה האפקט המיוחל. באותה נשימה אפשר לשער כי ספיגה יעילה יותר הייתה אולי מגבירה את השפעת הסידן על לחץ הדם. כך או כך, חלק מתוספת הסידן שהנשים קבלו בוודאי נספג אולם שום  בניגוד לאפקט המסוים על לחץ הדם, לא ניכר כל אפקט על משקל גוף.
שתי עבודות אלה, שהן מהגדולות שנעשו עד כה על השפעת תוספי סידן על הרכב גוף, מלוות בעוד מספר עבודות קטנות מהתקופה  האחרונה, אשר גם הן אינן מוצאות אפקט מרזה לתוספי סידן. לא זה ישכנע את חברתי לעבודה שמאמינה בכל כוחה כי היא חייבת את גזרתה הדקה לתוספי הסידן שהיא נוטלת לאחרונה... בכל מקרה, אין כמובן להסיק מכך כי תוספי סידן אינם רצויים. הם בוודאי חשובים  לשמירה על עצם בריאה יותר ויתכן כי הם מסייעים בשמירה על לחץ דם תקין. אז got milk? בוודאי...

ד"ר קרן תורגמן
מכון לאנדוקרינולוגיה, מטבוליזם ויתר לחץ דם
מרכז רפואע תל אביב סוראסקי

 1. Gunther, CW, Legowski PA, Lyle RM, McCabe GP. Eagan MS, Peacock M, Teegarden D Dairy products do not lead to alterations in body weight or fat mass in young women in a 1-y intervention
Am J Clin Nutr. 2005 Apr;81(4):751-6.
 
2. Reid IR, Horne A , Mason B, Ames R, Bava U, Gamble GD. Effects of Calcium Supplementation on Body Weight and Blood Pressure in Normal Older Women: A Randomized Controlled Trial
J Clin Endocrinol Metab  2005 Jul;90(7):3824-9.