יו"ר
הכנס: פרופ' צבי צדיק, מנהל יחידה אנדוקרינית לילדים ומתבגרים במרכז
רפואי קפלן
ובית הספר לתזונה של האוניברסיטה העברית,רחובות
הקדמה – פרופ' צבי צדיק
תופעות מדאיגות בעולם המודרני בו
אנו חיים מעלים חשד סביר שקיימים גורמים, מעשה יד אדם המשבשים
את בריאותנו וחיינו. תופעות אלה באו לידי ביטוי במיוחד במערכת
ההורמונלית ועל כן מחפשים את הגורמים האחראיים לשיבושים אלה.
משבש פעילות הורמונלית הוא חומר חיצוני או תערובת חומרים המשנים
את תפקוד המערכת ההורמונלית וכתוצאה מכך נגרמת פגיעה בבריאות החי
או צאצאיו.
הורמון הוא חומר הנקשר לאתר בתא הנקרא קולטן ומפעיל את התא ליצור
חלבון, הורמון או חומר המעביר אינפורמציה לתאים אחרים. חומרים בעלי
מבנה דומה לחלק ההורמון הנקשר לקולטן יכולים להתקשר לקולטן ולגרום
לפעילות הורמונלית. למעשה המערכת ההורמונלית היא שפה בה מדברות
מערכות שונות בגופנו זו עם זו.
בגוף האדם שינוי בשיווי המשקל ההורמונלי, שינוי בתפקוד ציר הורמונלי
יכול להיגרם על ידי:
1. פעילות ציר הורמונלית אחר. לדוגמא, עליה ביצור ההורמון הנשי
אסטרוגן בהתבגרות, מעלה את הפרשת הורמון גדילה.
2. חומר זר המגיע לגוף:
א. חומר מזון טבעי כגון סויה,
ב. זיהום אסור "במוצרי בריאות".
ג.כימיקלים
כדוגמא הוועדה האולימפית של השוק האירופאי המשותף אספה
בכ-20 מדינות כ- 200 מוצרים מ"חנויות מזון טבעי" ב-14% ממוצרים אלה
נמצאו הורמונים אסורים. נמסר באותה ישיבה בה נמסר דו"ח זה
שעומדות להיכנס לתוקף תקנות לבקרת תכולת החומרים ב"מוצרי טבע" אלה.
באילו תחומים פוגעים משבשי ההורמונים בעולם החי סביבנו:
א. הפרעות התפתחותיות של מערכת המין
ב. פגיעה בהתרבות במינים מסוימים
ג. הפרעה בגדילה ובהתפתחות הדור הבא.
ד. קשר לשינויים במנגנון החיסון
ה. שינויי התנהגות
ו. עיוותי שלד
אילו תופעות קרו בבני אדם בשנים האחרונות, המעלים חשד לזיהום סביבת
חיינו במשבשי הורמונים?
א. עליה בשכיחות התבגרות מוקדמת
ב. ירידה באיכות הזרע ופוריות גברים באזורים מסוימים בעולם.
ג. שכיחות עולה של בנים זכרים הנולדים עם פגמים באבר המין
ד. עליה בשכיחות מיני סרטן הרגישים להורמונים
מה אנו יודעים על המציאות בארץ?
בסיס הנתונים הנאסף על פרופ' צדיק משנת 1977 מצביע על כך שבמשך 25
שנה שכיחות הופעת ניצן שד בבנות בגיל 8 עלתה פי 25 ושכיחות הופעת
מחזור בגיל11 שנים עלתה פי שתיים.
הופעת גדילת רקמת שד בבנות בשנתיים הראשונות לחיים שכיחה יותר בבנות
הניזונות מתחליף חלב המכיל סויה. במחקר זה, נמצא שהתופעה חולפת ואין
לה השפעה על ההתבגרות בבנות שניזונו מחלב סויה בשנתיים הראשונות לחיים,
אולם אין עדיין מידע האם יש לתזונת סויה בשנתיים הראשונות לחיים על
החיים בגיל המבוגר.
מה הם החומרים הפוטנציאלים היכולים
להיות משבשי הורמונים?
א. חומרי הדברה
ב. כימיקלים בתעשיית הפלסטיק
ג. זיהומים סביבתיים בכימיקלים
ד. כימיקלים והורמונים במזוננו
ה. תרופות הנלקחות כטיפול או המזהמות את מי התהום.
את כל הגורמים הפוטנציאליים, לשיבושים הורמונליים בעולם החי והצומח,
יש לאתר ולחשב את מידת הסיכון שבהם
ישיבה מדעית: יו"ר פרופ
יצחק קוך, המחלקה לנוירוביולוגיה, מכון וייצמן
פרופ' מרדכי שמש, מנהל המחלקה לחקר הורמונים במכון הווטרינרי קימרון
וביה"ס לווטרינריה של האוניברסיטה העברית הביא סיכום מדעי נרחב
על הורמונים מסוגים שונים נמצאים בסביבת חיינו
הורמונים סטרואידים מגיעים למי השפכים
מהפרשות בני האדם, מהפרשות חיות, מיצור בצמחים עקב עקה (תנאי גידול
היוצרים מצוקה בצמח) מפטריות מסוימות הגדלות, על תירס למשל, ומייצרות
אסטרוגנים. ומכימיקלים תעשייתיים. כמות הורמוני המין המגיעה לקרקע
ניתנת לחישוב. למשל פרה במשקל 600 ק"ג מפרישה בשנה 1.9 ק"ג
אסטרוגן, 90% מכמות זו מופרשת בצואה ומגיעה לקרקע. במחקר שנערך
על ריכוזי הורמונים במי מעיין באזור מרעה נמצא ריכוז אסטרוגן של
6 ננוגרם\ליטר וריכוז טסטוסטרון של 5 ננוגרם לליטר. בתקופת הגשמים
כ- 90 יום מתחילת הגשמים אין מוצאים אסטרוגנים במים, אך עדיין מוצאים
טסטוסטרון בריכוז של 2 ננוגרם\ליטר. במי שפכים מגיע ריכוז האסטרוגנים
ל- 300-150 ננוגרם\ליטר והטסטוסטרון עד 300-150 ננוגרם\ליטר. ריכוז
חמרים אלה במי שפכים מטוהרים הוא קטן מ 0.1 ננוגרם\ל. שימוש במי
שפכים לא מטוהרים ובצמחיה המכילה אסטרוגנים יביאו להשפעה על החיות
בסביבתנו כולל חיות שאנו ניזונים מבשרן. ניתן למצוא בנהרות, באזורים
של זיהום סביבתי, ריכוזי אסטרוגנים , פרוגסטרון וטסטוסטרון עד סביבות
של כ- 200 ננוגרם\ליטר. באחד האירועים שחקר פרופ' שמש, בו נצפו
שינויים בהתנהגות הבקר, נמצא שהבקר ניזון מאספסת המושקית במי שפכים.
התפשטות האספסת וממדיה בשדה זה הייתה גדולה מהרגיל. בניסיונות שבצע
פרופ' שמש בעקבות אירוע זה נראה שאסטרוגנים במי ההשקיה גורמים להתפשטות
הצמח .
זיהומים אלה בקרקע, במי שפכים במי נהרות בצמחיה ועוד, משפיעים על
עולם החי בסביבתנו גורמים לשינויים בהתפתחות מינית ואף למומים התפתחותיים
של מערכת המין, לשינויי התנהגות של החיות, לירידה בפוריות ואף לגרום
לכך שבבשר הנאכל יהיו כמויות הורמונים הגדולות מהצפוי. שינויים אלה
בעולם החי יש להם ביטוי נרחב על פני כדור הארץ ובמגוון בעלי חיים:
חלזונות, דגים, תנינים, צאן בקר ועוד.
מקור ההורמונים המלאכותיים הגורמים לזיהום סביבתי הם: תרופות המכילות
הורמוני מין וניתנות כטיפול או כחומרי מניעת הריון וכימיקלים תעשייתיים,
סוגים מסוימים של חומרי הדברה, הידרוקסי-PCB, ביספנול A המשמש בתעשיית
הפלסטיק אלקיל פנולים ועוד.
בעוד שמירב תשומת הלב הייתה לריכוזים גבוהים של הורמונים המדכאים
את התפתחות מערכת המין הרי שקיימים מקרים המדגימים השפעת ריכוזים
קטנים. בריכוז אסטרוגן הנמוך מ- 10 ננומול לליטר ניתן להדגים גירוי
יצירת פרוגסטרון ובריכוזי אסטרוגן של 50 ננומול ומעלה ניתן לראות
דיכוי יצירת פרוגסטרון. פעולת הגירוי של מערכות תאים ובעלי חיים על
ידי רמות הורמון נמוכות מדאיגות לא פחות מאשר פעולת הדיכוי על ידי
מנות הורמון גבוהות.
לסיכום ניתן למצוא בעולם המודרני זיהום סביבתי באסטרוגנים טבעיים
וסינתטיים הגורמים לפגיעה בריאותית והתפתחותית בעולם החי. הזיהום
יכול להגיע גם למי שתייה, לאזורי מרעה, לצמחים ולחיות מאכל. עלינו
להיות ערניים לאיום זה בסביבת חיינו
פרופ' פרדריק וום סאאל מאוניברסיטת מיסורי-קולומביה, הציג את הביספנול
A , יציר התעשייה ,כדוגמא למשבש פעילות הורמונלית .
הביספנול A פותח ב- 1936 במסגרת מאמץ למציאת תרופה אסטרוגנית סינתטית
יעילה. הוכח בניסיונות בחיות שהחומר יכול לשמש כמחליף להשלמת פעילות
אסטרוגנית במודלים של חיות החסרות אסטרוגנים. ב- 1938 נמצא ש-דיאתיל
סטילבסטרול אף הוא יציר התעשייה הכימית הרבה יותר פעיל מהביספנול,
על כן לא השתמשו יותר בביספנול כתרופה אסטרוגנית. ב-1957 הוכנס הביספנול
כמרכיב ליצור פלסטיק (כמרכיב במולקולות ארוכות-פולי קרבונט). ב-1987
פורסם מחקר המראה את ההקבלה בין העלייה בשכיחות סרטן אברי המין בנשים
לעליה בשימוש בדיאתיל סטילבסטרול. חומר זה שזיכה את ממציאו, סיר דודס,
בפרס נובל על המצאת תרופה חדשה, אסטרוגן פעיל, נמצא כחומר מסרטן והוצא
משימוש. מאז חומרים כימיים יצירי התעשייה כגון חומרי הדברה DDT ואחרים
הוצאו משימוש כיוון שנמצא שיש להם פעילות של אסטרוגן הגורמת נזקים
לעולם החי.
הביספנול נמצא כמרכיב בחומרים פלסטיים כאשר הוא קשור לפלסטיק בקשר
כימי-פיסיקלי. על כן שינוי בתנאים כימיים-פיזיקליים כגון חימום, התיישנות
החומר, פגיעה בשלמותו גורמים לשחרור הביספנול לסביבה ולפעילותו האסטרוגנית.
הביספנול נמצא היום בהרכב של בקבוקי פלסטיק לשתיה קלה, בקבוקי הזנת
תינוקות (אלא עם צוין שבפלסטיק זה אין ביספנול), ציפוי של פחיות שימורים,
שרפים ודבקים לטיפולי שיניים עטיפות מזון ועוד. חשיפה נרחבת זו בסביבת
חיינו גורמת לכך שבאמהות הרות נמצא בדם ריכוז של כ- 5 ננוגרם\מל של
ביספנול ובעוברי האדם ניתן למצוא בזכרים כ- 3.5 נגר\מל ובנקבות כ1.5
נגר\מל. מציאת ריכוז מסוים של ביספנול בדם האם והעובר אינם נותנים
תמונה מלאה של המצב. שכן בהזרקת ביספנול לעכברה בהריון נמצא ריכוז
של ריכוז של 0.15 נגר\מל באותו זמן בעובר נמצאה רמה קרובה ל- 0.5
ננוגרם\מל. 24 שעות לאחר מכן לא ניתן היה למצוא בדם העכברה ההרה ביספנול
בעוד שבדם העובר נמצא ריכוז קרוב ל-0.15 נגר\מל. לרמות אסטרוגנים
בדם העובר השפעה קריטית על התפתחות מערכת המין. ואכן בחיות מעבדה
הודגם שחשיפת חולדות לביספנול בחיים עובריים גורמת לשינויים במטען
הגנטי והפרעה בחלוקת התא, לירידת רמות הטסטוסטרון, ההשפעה היא ארוכת
טווח ובחיה הבוגרת ניתן למצוא ירידה ביצור תאי הזרע, גדילת הפרוסטטה,
הגדלת רקמת השד, שינויי התנהגות, התבגרות מוקדמת ועליה ניכרת במשקל,
השמנה, בחיה הבוגרת. עד היום דובר על טווח ביטחון של 50 מגר\ק"ג\יום
שכן בניסיונות הראשונים שבוצעו על ביספנול השתמשו בריכוזים גבוהים,
כמו כן דובר בתופעות טוקסיות בולטות. ניסיונות המדגימים הפרעות ההתפתחות
אברי המין בעכברים, ירידה בתאי הזרע, התבגרות מוקדמת והשמנה לאחר
חשיפת העובר לביספנול הודגמו לאחרונה במינונים של 20 – 2 מיקרו גרם
ליום כלומר במינון קטן פי 2500 פחות מאשר תואר בעבר. בנוסף לכך כפי
שתיאר גם פרופ' שמש קיים אפקט גירוי הגורם להפעלת מערכות בריכוז הקטן
אף מריכוזים אלה. תופעות אלה בחיות מזנים שונים מקבילות לתופעות המתוארות
בבני אדם בשנים האחרונות והן: עליה בשכיחות מומים מולדים של אברי
המין בזכרים, עליה בשכיחות מחלות הפרוסטטה, ירידה בכושר יצור תאי
הזרע, עליה בשכיחות התבגרות מוקדמת בבנות ושכיחות השמנה. כל התופעות
האלה יכולות להיגרם על ידי אסטרוגנים בחיים עובריים ולאחר מכן. לא
הוכח קשר ישיר לביספנול בבני אדם, אולם יכולתו לגרום לנזקים משמעותיים
בחיות שונות בריכוזים נמוכים, קיום חשיפה משמעותית לחומר זה באנשים,
מציאותו בסמיכות למזון שאנו אוכלים היא מקור לדאגה ובדיקה ומציאות
חלופה לחשיפה לחומר זה.
דר' זהר כרם מהפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה סיכם את
נושא שכיחות האסטרוגנים ממקור צמחי בסביבת חיינו, ריכוזיהם ושכיחותם
בפירות ירקות , יינות ועוד
פרופ' צדיק מיחידה אנדוקרינית ילדים במרכז הרפואי קפלן ובית הספר
לתזונה הביא תוצאות מחקרים שבוצעו תוך שיתוף פעולה עם בית הספר לתזונה
המביאים את ויטמין A כדוגמא לגורם "תמים" במזוננו המסוגל
להפעיל את המערכת ההורמונלית. לויטמין A מבנה דומה לזה של ויטמין
D והורמון בלוטת התריס כולם שייכים למשפחה עם קולטנים (רצפטורים)
להורמונים דמויי סטרואידים. על כן לא מפליא הדבר שויטמין A יכול להשפיע
על מערכות הורמונליות מסוימות. כל ההורמונים השייכים למשפחה מורחבת
זו מתקשרים לקולטנים בגרעין התא ומשפיעים על בקרת יצור חלבונים ומסרים
תוך התאיים. בתוצאות מחקרי הקבוצה המשותפת נמצא שקיימת התאמה בין
ערכי ויטמין A נמוכים להפרשה מועטת של הורמון גדילה. השלמת ערכי ויטמין
A מביאה את הפרשת הורמון גדילה, שהייתה נמוכה עקב תזונה לקויה, לנורמה.
תופעה זו הודגמה באוכלוסייה "רגילה", לא דווקא באוכלוסייה
בתת תזונה. ידועים מחקרים המדגימים את יכולתו של ויטמין A (ח' רטינואית)
להשפיע ישירות על הפרשת הורמון גדילה. ויטמין A גורם במערכת תאים
בתנאי מעבדה ליצור השליח התאי cAMP ולעליה בהפרשת הורמון גדילה.
מערכת נוספת שנחקרה על ידי קבוצה זו היא מערכת הורמוני המין בנערים
עם התבגרות מאוחרת. נערים אלה גדלים לאט, סובלים מהערכה עצמית נמוכה,
נוטים לאכול פחות ותזונתם מעוטת קלוריות, ויטמינים ועוד. נוהגים לתת
לנערים אלה טיפול בטסטוסטרון או אוקסנדרולון כדי להשרות התבגרות.
בניסיונות בחולדות הודגם שח' רטינואית גורמת לשחרור GnRH , ההורמון
האחראי על שחרור הגונדוטרופינים שעלית ייצורם מביאה להתבגרות מינית.
ידועה גם השפעת הרטינואידים על התפתחות מערכת המין הזכרית בתרביות
רקמה. ניסיון מבוקר בנערים המאחרים בהתבגרותם הדגים שהשלמת ויטמין
A במזונם לרמה המומלצת היה יעיל בהשראת התבגרות באותה מידה שנצפתה
במתן טסטוסטרון או אוקסנדרולון. אין זו המלצה על מתן עודפי ויטמין
A כטיפול, אלא הוכחה לכך שלחומרים במזוננו כגון ויטמין A חשיבות בהפעלת
המערכת ההורמונלית ואספקה אופטימלית חיונית לתפקוד תקין של מערכות
הורמונליות במחקרים אלה הודגמה הפעלת מערכת הורמון גדילה ומערכת הורמוני
המין.
לסיום הכנס נערך דיאלוג בין שולחן עגול
של המרצים לבאי הכנס.
בכנס השתתפו מדענים מבית הספר לתזונה, מהמכון הוטרינרי, ממכון ויצמן
למדע, דיאטניות ורופאים מכל רחבי הארץ. את הדיון ניהל פרופ' יצחק
קוך מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע. השתתפות הקהל בדיון
הייתה פעילה מאד.
הדיון נגע בהעדר בקרה פעילה על קיום חומרים משבשי הורמונים בסביבתנו.
אמנם קיים חוזר משרד הבריאות האומר שיש להשתמש להאכלת תינוקות בבקבוקי
פלסטיק חדשים ולהוציא משימוש בקבוקים שרוטים ופגומים, זו פעולה מזערית.
באי הכנס הביעו דאגה על כך שאין מידע מספיק ומודעות לאפשרות קיום
חומרים בסביבתנו, בקרקע, במים, במזון וחומרים שאנו באים אתם במגע
יומיומי, חומרים שהוכח בעולם החי שהם גורמים נזקים הורמונליים. מאידך,
קיימים נזקים מקבילים בבני אדם שאין לנו הוכחה מלאה מה גורם להם,
אך יש חשדות איננו יודעים מה רמת המודעות לנושא והאם ננקטת פעולה
מספקת בנושא. אין מודעות לקיום חומרים פעילים במזון. לדוגמא הועלתה
שאלה של הקהל האם יש צורך להגביל את כמות הסויה הנאכלת על ידי אדם
ב-24 שעות לפי חישוב מסויים? התשובה היא שאין לנו מידע על כך. יש
צורך בהקמת גוף מומחים שיעסוק בנושא. באירופה ובארה"ב מופעלות
תקנות לבדיקת חומרים חדשים מיצור התעשייה, גם בזה לא די.
אין מספיק מידע על השפעות בריאותיות תלויות ריכוז של אסטרוגנים ממקור
צמחי, כיוון שכמעט ואין מחקרים בנושא זה. על כן גם אין הנחיות בנושא.
יש לעורר את הנושא בארץ כפי שקורה כעת בעולם המערבי.
בשאלת השפעת חומרים פעילים הורמונלית במזוננו. כיוון שאין כל הנחיות
מבוססות, יש צורך בתזונה מאוזנת ללא עודפים או וחסרים, תזונה שתאפשר
פעילות אופטימלית של גופנו. הדרך לוודא שהתזונה מאוזנת ואין הגזמה
בחומרים פעילים היא במקרי ספק חישוב תכולת והרכב המזון והשלמות חוסרים
בהתאם.
התגובות של המשתתפים בעת הכנס ולאחריו
וחשיבות הנושא הביאו לכך שכנס זה יהיה הראשון בסידרת כנסים בנושא
זה כמנוף לשמירה על איכות החיים והסביבה. |
דף הבית 
