Intima-media
thickness of elastic and muscular arteries of young women with
polycystic ovaries. Kalpana Lakhani, Paul Hardiman and Alexander
M. Seifalian
Atherosclerosis 8/2004
http://www.sciencedirect.com/science/journal/00219150
· הקדמה
תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) הינה אחת מן ההפרעות האנדוקריניות
השכיחות בבני אדם.מספר גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם קשורים
בתסמונת זו,כמו עמידות לאינסולין,השמנת יתר,יתר לחץ דם ודיסליפידמיה.למרות
קשר זה-לא ברור באם ישנה תחלואה ותמותה מוגברת ממחלות לב וכלי
דם בחולות אלו.
עדויות לליקוי בתפקוד הווסקולרי בנשים עם PCOS במספר מודלים ,מעלים
חשד להפרעה בתפקוד האנדותל ויצור NO ירוד.
Intima-media thickness (IMT) מוגדלת מהווה עדות מורפולוגית מוקדמת
לתהליך טרשתי, עוד לפני היווצרות נגע טרשתי המפריע בזרימת הדם.
המחקר הנוכחי תוכנן כדי לבחון את ההיפותזה ,שלנשים עם PCOS ישנה
מחלה טרשתית מוקדמת ,אשר ניתן לאתרה בעזרת טכניקת IMT.
· שיטות
נבדקו שלוש קבוצות של נשים בגילאים 18-35.
1. 19 נשים בהן הוכחה PCOS על ידי הדגמת שחלות פוליציסטיות דו צדדיות
בעל-שמע לדני, יחד עם ממצאים קלינים של מחזור וסת לא סדיר,עקרות,אוליגומנוריאה
ושיעור יתר.
2. 12 נשים אתסמיניות ,שהופנו למרפאה לתכנון המשפחה ולהן שחלות פוליציסטיות
בעל שמע בלבד (קבוצת ה PCO)
3. 12 נשים בריאות כקבוצת ביקורת.
לא גויסו למחקר נשים מעשנות או הלוקות במחלות לב-ריאה.
נמדדו –
1. BMI, היקף מותניים וירכיים, דופק ולחץ דם.
2. דגימות דם בצום- גונדוטרופינים, טסטוסטרון,פרולקטין, אסטרדיול,SHBG,פרופיל
שומנים,סוכר ואינסולין.
3. הערכה של IMT-תמונות של דופן העורק בוצעו בעורקי התרדמה (קרוטיד)
והעורקים הפמורלים.
· תוצאות
לא נצפה הבדל בין שלוש הקבוצות בפרמטרים הללו-גיל, יחס של היקף מותנים
לירכיים ולחץ דם.כצפוי, נצפה הבדל משמעותי סטטיסטית ב BMI ,ערך
LH וSHBG בין שלוש הקבוצות.
IMT היה מוגבר בצורה משמעותית גם בעורקי התרדמה וגם בעורקים הפמורלים
בנשים עם PCOS בהשוואה לקבוצת הביקורת.IMT נשאר מוגבר משמעותית גם
לאחר תיקון לגורמי-סיכון (יתר לחץ דם, כולסטרול ואינסולין). בנשים
עם PCO ,ללא התסמונת הקלינית נצפה אומנם IMT מוגבר יותר יחסית לביקורת
, אך הבדל זה לא היה משמעותי סטטיסטית. יש לציין שההפרעות הביוכימיות
בנבדקות עם PCOS היו קלות יחסית ,שכן רמות טסטוסטרון ואינסולין
לא נבדלו ביניהן וקבוצת הביקורת.
· דיון
המחקר תוכנן כדי לבחון היבטים נוספים בין PCOS ומחלות לב וכלי דם.
תוצאותיו מעידות על כך שלחולות אלו הגברה ב IMT גם בעורקים אלסטיים
(תרדמה) וגם מוסקולריים (פמורלים).
כיוון שIMT מוגבר מהווה סמן מוקדם לתהליך טרשתי ,ניתן לקשור זאת לסיכון
מוגבר למחלות לב,כלי דם מוחיים וכלי דם היקפיים בחולות PCOS.
לשבע מתוך תשע-עשרה חולות PCOS (37%),נמדד IMT בעורק התרדמה המשותף
מעל 0.56.
במחקר אחר (1) ערך זה של IMT היה כרוך בסיכון פי חמישה למחלת לב
!
לפי Bots (2) ,הסיכון היחסי ((relative risk לאירוע מוחי עולה ב1.4
על כל עליה בסטיית תקן אחת מעל לממוצע בIMT של עורקי התרדמה.במחקר
הנוכחי, לנשים עם PCOS, ממוצע הIMT
בעוקרי התרדמה היה ב 1.6 סטיות תקן גבוה יותר מן קבוצת הביקורת,ומתורגם
לסיכון יחסי של 2.2.נתונים דומים נמצאו גם לגבי IMT בעורקים הפמורלים.
מחקר בודד בספרות (3) בחן את התמותה בחולת אלו ולא מצא עלייה בתמותה
ממחלת לב איסכמית.אך בבחינה של הממצאים במחקר זה,ניתן להתרשם מגורמים
מבלבלים רבים.
במסגרת המלצות לבדיקות סקירה בחולות אלו , ממליצים בספרות הרפואית
על בדיקות לגילוי סוכרת ודיסליפידמיה.על אף פי שטרם הודגמה עלייה
בתמותה לבבית בחולות אלו, ממליצים המחברים להימנע מלהתייחס ל PCOS
כאל מצב שפיר אלא כתסמונת שבה עדות לפגיעה בכלי דם עורקיים באופן
בלתי תלוי בגורמים אחרים.אין הם ממליצים על התערבות תרופתית מניעתית
אלא לגורמי הסיכון הידועים שבתסמונת זו.
בהנחיות אשר פורסמו באחרונה (4), בנושא מניעת מחלות לב וכלי דם בנשים,
אין התייחסות ישירה לPCOS. אך, מוגדרת קבוצת סיכון בעלת סיכון בינוני
( Framingham Risk 10%-20%), בנשים הלוקות בתסמונת המטבולית, או שלהן
גורמי סיכון קלאסיים רבים.נשים עם PCOS עשויות להתאים לקטגוריה זו
,ולפי ההנחיות אכן מומלצת התערבות הכוללת שינוי הרגלי חיים וטיפול
תרופתי ביתר לחץ דם, דיסליפידמיה ואף באספירין.(באם הסיכון לדמם ממערכת
העיכול פחות מן הרווח במתן אספירין).
1. H.N. Hodis, W.J. Mack, C. Liu and P.A. Stanley,
The role of caroitd arterial intima-media thickness in predicting
clinical coronary events. Ann. Intern. Med. (1998), pp. 262–269
2. M.L. Bots, A.W. Hoes, P.J. Koudstaal, A. Hofman and D.E.
Grobbee, Common carotid intim-media thickness and risk of stroke
and myocardial infarction: the Rotterdam Study. Circulation
(1997), pp. 1432–1437
3. T. Pierpoint, P.M. McKeigue, A.J. Isaacs, S.H. Wild and
H.S. Jacobs, Mortality of women with polycystic ovary syndrome
at long-term follow-up. J. Clin. Epidemiol. (1998), pp. 581–586.
4. L Mosca et al, Evidence-based guidelines for cardiovascular
disease prevention in women. Arterioscler Thromb Vasc Biol.
2004 Mar;24(3):e29-50
|
דף הבית 
