רבות דובר ונכתב על החשיבות של ויטמין D בשמירה על משק הסידן ועל המבנה התקין של ריקמת העצם. ויטמין D נמצא פעיל גם במערכות אשר אינן בהכרח קשורות לשמירה על מצב משק המינרלים. תצפיות אפידמיולוגיות ומחקרים קודמים רמזו לקשר בין חסר ויטמין D ליציבות לאינסולין וסוכרת. ריכוז 25(OH)D נמצא בעבר נמוך בחולים עם סוכרת מסוג 2, בהשוואה לבקרה של בריאים, וכן בנבדקים עם יציבות לאינסולין ובשמנים. במחקר הנסקר נבדק הקשר בין ריכוז 25(OH)D ליציבות לאינסולין, שנקבעה באמצעות שיטת hyperglycemic clamp.
הנבדקים במחקר הנוכחי היו 126 מתנדבים בריאים בשנות ה- 20 לחייהם, לא שמנים, ללא עדות ליציבות לאינסולין, על פי ריכוז הסוכר בצום והעמסת סוכר. הרגישות לאינסולין נקבעה באמצעות hyperglycemic clamp וחישוב של מדד הרגישות לאינסולין ממנת קצב עירוי גלוקוז והריכוז הממוצע של אינסולין. למרות שלאיש מהנבדקים לא היו סימנים קליניים לחסר ויטמין D, לשליש מהם נמצא 25(OH)D מתחת ל- 20 נ"ג למ"ל, ערך הנחשב הגבול התחתון לריכוז רצוי של 25(OH)D.
קשר סטטיסטי מובהק הפוך (בניתוח חד- ורב משתנים) נמצא בין 25(OH)D ל- BMI, סך כולסטרול, LDL cholesterol, וריכוז סוכר בזמן העמסה. בניתוח רב משתנים (שכלל: BMI, יחס היקף מתניים:אגן, לחץ דם ועונת שנה) נמצא כי 25(OH)D מצוי במתאם מובהק לרגישות לאינסולין. נמצא מתאם הפוך בין ריכוז 25(OH)D להפרשת אינסולין בפאזה הראשונה והשניה, אבל מתאם זה לא שמר על מובהקות בניתוח רב-משתנים. בכ- 30% מבין הנבדקים שזוהו כבעלי 2 גורמי סיכון ויותר לתסמונת המטבולית נמצא ריכוז 25(OH)D פחות מ- 20 נ"ג למ"ל, לעומת כ- 11% באלו ללא גורמי סיכון.
לסיכום: חסר ויטמין D קשור ליציבות לפעולת אינסולין ולירידה בפעילות תאי ביתא בלבלב, ולפיכך, יתכן שהוא מהווה גורם סיכון לסוכרת ול"תסמונת המטבולית". מחקרים בבעלי חיים הראו בעבר את הנחיצות של ויטמין D לצורך הפרשה תקינה של אינסולין והשפעה מתקנת של אספקת ויטמין D על הפרשת אינסולין ואספקתו לרקמות. יש תצפיות המראות ירידה ביצור של חלבונים רבים באיי לנגרהנס בחסר ויטמין D ושיפור רגישות לאינסולין, בנבדקים עם חסר ויטמין לאחר מתן ויטמין D, בנבדקים לא סוכרתיים עם חסר ויטמין D.

הערה: ראוי לציין, כי תוארה הפרעה במטבוליזם של גלוקוז בנבדקים עם היפרפאראתירואידיזם  (JCEM 26:1136, 2003), כך שההפרעה במשק הפחמימות עלולה ליות קשה יותר כאשר חסר ויטמין D מלווה בהיפרפאראתירואידיזם משני).

מחקר זה מרחיב, במידה מסוימת, ידע קודם בקשר להשפעות של ויטמין D שאינן קשורות במשק המינרלים. בחרתי להציג אותו על מנת לעורר את המודעות לצורך לשמירה על מאגרים נאותים של ויטמין D, ולהדגיש שהתועלת הפוטנציאלית רחבה יותר מאשר שמירה על בריאות השלד (פעילות אינסולין, חיזוק המערכת החיסונית, מניעת נפילות בקשישים, מניעת סרטן). מחקרים מאיזורים שונים בעולם, כולל מישראל, הראו שחלקים לא מבוטלים באוכלוסיה נוטים לחסר ויטמין D ברמות שונות, וחסר זה גדול במיוחד בקבוצות סיכון מסויימות (קשישים, מאושפזים מוסדיים, נשים בדואיות, נשים חרדיות, שמנים). העדר סימנים קליניים או סמנים ביוכימיים אינו שולל חסר של ויטמין D, והגדרת ארצנו כ"ארץ שטופת שמש" רחוקה מלהיות ערובה מוחלטת למאגרים נאותים של ויטמין D.