מטרת המחקר: 
לבדוק באיזו מידה טיפול במינונים שונים של גלוקוקורטיקואידים בשאיפה
משפיע על רמת  ה- DHEA-S  בסרום בחולי אסטמה.  DHEA-S  הוא
הסטירואיד האדרנלי הנפוץ ביותר בסרום, וזמן מחצית החיים שלו (10-20
שעות) ארוך יחסית לזה של קורטיזול, כך שיש פחות שינויים במשך היום
ברמות שלו בסרום. כמו"כ יש עדויות שהפרשת האנדרוגנים מהאדרנל רגישה
יותר לדיכוי ע"י קורטיקוסטירואידים אקזוגנים מאשר הפרשת הקורטיזול. מתן
סטירואידים בשאיפה הוא כיום הטיפול הראשון לאסטמה חדשה, ויש ויכוח
באיזה מינון להתחיל טיפול. אין ספק שהסיכון לתופעות לואי של הטיפול גבוה
יותר ככל שעולים במינון, והשאלה היא באיזה מינון להשתמש, ואיך לבדוק אם
יש דיכוי של הציר האדרנלי .

שיטות ותוצאות: 
נבדקו 101 חולים מבוגרים (בגיל 18-68 שנים), עם אסטמה קלה שאובחנה
לאחרונה, שחולקו ל- 2 קבוצות. 50 חולים קיבלו טיפול בבודזוניד 200 מיק"ג
(100*2) ליום בשאיפה, ו- 51 חולים קיבלו טיפול בבודזוניד 800 מיק"ג ליום (
2 מנות של 400 מיק"ג ליום, בצורת אבקה). החולים היו ללא טיפול קודם
בסטירואידים, ו- 2 הקבוצות היו דומות בנוגע לגיל, מין, אטופיה, עישון, 
תפקודי נשימה, וגם רמת קורטיזול ו- DHEA-S   . רמות ההורמונים נבדקו
לפני הטיפול, לאחר שבועיים ולאחר 12 שבועות, והיה מעקב גם אחר תפקודי
הנשימה. רמת הקורטיזול ירדה משמעותית רק בקבוצה שקיבלה את המינון
הגבוה של הבודזוניד, ורק לאחר 12 שבועות. הירידה ברמת ה- DHEA-S
הממוצעת  היתה 8% לאחר שבועיים בחולים שקיבלו 200 מיק"ג של בודזוניד
(משמעותית סטטיסטית) , ורק 2% יחסית לבסיס לאחר 12 שבועות. בחולים
שקיבלו 800 מיק"ג ליום ה- DHEA-S  ירד ב- 16% לאחר שבועיים ו- 18%
לאחר 12 שבועות ( שניהם משמעותית סטטיסטית) . הירידה ברמה הממוצעת
של ה- DHEA-S  באחוזים היתה גדולה משמעותית בחולים שקיבלו מינון
גבוה יחסית לאלו שקיבלו מינון נמוך גם לאחר 2 וגם לאחר 12 שבועות.
תפקודי הנשימה (1 FEV) השתפרו באותה מידה בשתי קבוצות הטיפול.

מסקנות ודיון:  
בשתי קבוצות הטיפול היתה ירידה משמעותית ברמת ה- DHEA-S  ,
כשהירידה היתה משמעותית יותר בקבוצה שקיבלה מינון של 800 מיק"ג ליום
של בודזוניד, וליותר זמן. זה מעיד על כך שלאורך זמן הטיפול בבודזוניד 800
מיק"ג ליום עלול לגרום לתופעות לוואי סיסטמיות, במיוחד בחולים המועדים
לתופעות לואי, כמו נשים לאחר גיל המעבר. על מנת לבדוק אם יש דיכוי של
הציר האדרנלי השימוש בבדיקת רמת הקורטיזול בבוקר איננו רגיש מספיק.
עבודות קודמות, בייחוד בילדים, בדקו שימוש במבחן ACTH לבדוק את מידת
דיכוי הציר האדרנלי, כשברור שמבחן ACTH של 250 מיק"ג איננו רגיש
מספיק, והומלץ להשתמש במבחן ה- ACTH במינון נמוך. יש צורך בבדיקה
פשוטה ורגישה יותר למעקב אחר תגובת הציר האדרנלי בזמן טיפול
בסטירואידים בשאיפה, ובדיקת רמת ה- DHEA-S  נותנת מענה לנקודה זו,
מפני שבדיקה זו פשוטה ונוחה יותר מאשר ביצוע מבחן ACTH , ולוקחת
פחות זמן. עבודה קודמת (של אותם מחברים) בדקה את דיכוי הציר בילדים,
והישוותה בין מבחן ACTH במינון נמוך לרמת  ה- DHEA-S , ומצאה מתאם
טוב בין 2 הבדיקות. יש לציין שרמת ה- ACTH יורדת יותר מהר מאשר רמת
הקורטיזול, והתבטאה כבר לאחר שבועיים של טיפול. המחברים מציעים
להוריד את מינון הסטירואידים בשאיפה למינון המינימלי האפקטיבי, בייחוד
בחולים שבהם יש ירידה משמעותית ברמת ה - DHEA-S  . אם אין אפשרות
להוריד במינון הסטירואידים יש לשקול מתן DHEA .
לסיכום: עבודה זו הראתה שרמות DHEA-S  יורדות בחולים המקבלים
קורטיקוסטירואידים בשאיפה, בהתאם למינון הניתן, וכדאי לעקוב אחר הרמה
לפני ותוך כדי הטיפול.
ברור שרמות נמוכות של DHEA-S  או ירידה משמעותית ברמה מעידים על
סיכון לדיכוי של הציר האדרנלי, ולכן לסיכון מוגבר לתופעות לואי סיסטמיות.

הערות הסורק: חוזקה של עבודה זו הוא במספר הגדול יחסית של חולים,
יחסית לעבודות קודמות, ובתוצאות החד משמעיות, תוך השוואה בין שתי
קבוצות הטיפול. כבר ב- 1995 מחברים מהארץ ( מבי"ח דנה ) הראו שיש
דיכוי של הציר האדרנלי בחלק מהחולים, תוך שימוש במבחן ACTH במינון
נמוך. לעומת זאת אין התיחסות בעבודה לירידה ברמות ה- DHEA-S 
שמתרחשת עם הגיל, ובאנשים מבוגרים רמת ה- DHEA-S יכולה להיות
נמוכה עוד לפני הטיפול. קשה לדעת אם הירידה ברמות ה- DHEA-S  , מתי
שהיא מתרחשת, תהיה משמעותית גם בחולה הבודד, מפני שהתוצאות הן
שיקלול של כל הנבדקים. רצוי גם לעיין בסקירתו של ד"ר ג. דיקשטיין באתר זה
מה- 30/11/03 – " נסראללה ועראפה: דהידרואפיאנדרוסטרון סולפט יעיל
לשלילת אי ספיקת יותרת הכלייה." שמתיחסת לשימוש
בבדיקת רמת ה- DHEA-S .