שני חוקרים אלו, מקליבלנד אוהיו, שמו לב לעובדה שבמספר מחקרים קודמים
דווח על רמות נמוכות מאוד של DHEA-S   במקרים של חסר ACTH . חומר
זה הוא אנדרוגן ממקור אדרנלי, שיצירתו מווסתת על ידי ACTH . לפיכך יזמו
החוקרים מחקר פרוספקטיבי לבדיקת היעילות של דגימת רמה בסיסית של
DHEA-S לאבחון אי ספיקה משנית של קליפת יותרת הכלייה. לשם השוואה
השתמשו בשלושה מבחנים – מבחן היפוגליקמיה ע"י אינסולין, מבחן ה –
ACTH 250 מק"ג, ומבחן ה – ACTH 1.0 מק"ג.
נבדקו 35 חולים עם היפואדרנליזם משני מוכח ע"י ITT . כקבוצות בקרה
שימשו 47 חולים עם גידול היפופיזרי וציר היפופיזה – אדרנל תקין, וכן קבוצה
של 21 מתנדבים בריאים. הושוו רמות ה – DHEA-S בין הקבוצות, וכן הושוו
התגובות לשני מבחני ה – ACTH בין הקבוצות.

תוצאות 
  לכל החולים עם פגיעה בציר היפופיזה – אדרנל נמצאו רמות  DHEA-S 
נמוכות מאוד – 17.5±13.7µg/dl לעומת 124.8±63.3µg  . רגישות הבדיקה
נמצאה כ -100%. לעומת זאת נמצאו  ב-9 מתוך 47 החולים ההיפופיזריים (
19%)  בקבוצת הביקורת (מבחני ITT תקינים), רמות DHEA-S  נמוכות –
דהיינו ספציפיות הבדיקה היא 81%. לרוב החולים האלו (גברים ונשים) היתה
אי ספיקה גונדלית.
  כתוצר לואי נמצא  שהרגישות של מבחן ה – ACTH  1.0 מק"ג גבוהה מזו
של מבחן ה – 250 מק"ג. הם גם מציינים שהם משתמשים במבחן ה –
ACTH  1 מק"ג  במקביל לבדיקת ה –DHEA-S  ומשלבים את היתרונות של
שניהם.

הערת הסוקר 
  הרעיון פשוט ויפה, התוצאות משכנעות, וכן המסקנות. Laureti
(Clin Endocrinol 57:677-83, 2002) הראה שבאי ספיקה אדרנלית
ראשונית בשלביה ההתחלתיים , העליה הפחותה ביותר בתגובה למבחן ה –
ACTH 1 מק"ג היא של DHEA-S . נראה לי לפיכך שעל מנת ליעל עוד יותר
את המוצע כאן רצוי לבדוק DHEA-S  בעת מבחן הגרוי. קיימת סבירות גבוהה
שבמקרים שהבעייה היא גונדלית או אחרת, עשויה כן להיות תגובה.
לצערי נסיונותי לתקשר עם המחברים לאחר שהעבודה הוצגה בכנס
האנדוקריני האמריקאי עלו בתוהו. 
 
Nasrallah MP, Arafah BM: The value of dehydroepiandrosterone
sulfate 
  measurements in the assessment of adrenal function. J Clin Endocrinol
Metab 88:5293-8,2003.
http://jcem.endojournals.org/cgi/content/full/88/11/5293