שיטות
קבוצת המחקר - דיאטת דלת פחמימות,  כללה 16 מתבגרים.
בשבועיים הראשונים של המחקר קיבלו מקסימום 20 גרם פחמימות
ליממה
ב10 השבועות שלאחר מכן עד 40 גרם פחמימות ליממה.
שאר התפריט היה חופשי מבחינת מזונות דלי פחמימות.
קבוצת הביקורת -  דיאטה דלת  שומן כללה 14 מתבגרים.
אחוז השומן בתפריט היה עד למקסימום של 30%.
בדיאטה זו הייתה הגבלה קלורית –עד 1500 קלוריות ליממה.

המשתתפים בשתי הקבוצות קבלו תוספת של ויטמינים. בקבוצת המחקר היתה
תוספת של KCL, כמו כן בקבוצה זו הוגבלה שתיית הנוזלים עד 1500 מל ליממה.
שקילות דו שבועיות, בדיקת שומנים בדם נלקחה בתחילת המחקר ובתום 12
שבועות. כמו כן בדיקת קטונים בשתן יומית.

תוצאות:
בכל קבוצה היתה נשירה של משתתפים ואת המחקר שסיימו 11 משתתפים בכל
קבוצה.
קבוצת המחקר ירדה באופן משמעותי יותר מקבוצת הביקורת. בממוצע 9.3±9.9
ק"ג לעומת קבוצת הביקורת 4.9±4.1   (p<0.05).  הירידה נצפתה למרות שצריכת
הקלורית של קבוצת המחקר הייתה גבוהה מאשר של קבוצת הביקורת (615±
1830 קלוריות  לעומת 1100±297).
מבחינת הרכב השומנים בדם, לא היה הבדל בין הקבוצות בתחילת המחקר.  בתום
המחקר, לא נצפתה הרעה בפרופיל השומנים, אך רמת LDL בקבוצת הביקורת
(תפריט דל שומן) הייתה נמוכה משמעותית בהשוואה לקבוצת המחקר.

מסקנות:
בטווח קצר, נצפתה ירידה במשקל משמעותית יותר בקבוצה דלת הפחמימות
למרות שצריכת הקלוריות הייתה יותר גדולה. לא
 
דיון: 
מאמר זה מהווה תוספת לקבוצת עבודות בהן נבדקה היעילות של דיאטות דלות
פחמימות (הידועות גם בשם דיאטת אטקינס) בקרב מבוגרים (1, 2). העיקרון
העומד מאחורי דיאטות אלו הוא דיכוי רמת האינסולין כדי לאפשר ליפוליזיס. 
מחקרים ארוכי טווח על היכולת של מתגברים להתמיד בשמירה על תפריט זה,
לשמור על המשקל הנמוך, עדיין דרושים, אך העובדה שקיים כלי טיפולי נוסף
במצבים בהם דיאטות אחרות נכשלו, מעודדת מאד.