|
Bone Loss and Bone Size after Menopause
Henrik G. Ahlborg, M.D., Olof Johnell, M.D., Ph.D., Charles H.
Turner,
Ph.D., Gunnar Rannevik, M.D., Ph.D., and Magnus K. Karlsson, M.D.,
Ph.D.
The New England Journal of Medicine; Volume 349:327-334, July
24, 2003, Number 4
http://content.nejm.org/cgi/reprint/349/4/327
חוזק העצם מושפע הן מצפיפותה והן מהמבנה הגיאומטרי שלה. מטרת
המחקר
הייתה לבדוק כיצד משתנה חוזק העצם לאחר המנופאוזה והאם מדד חוזק ינבא
שברים במידה טובה יותר מאשר מדד צפיפות.
המשתתפות במחקר: 108 נשים המתגוררות במלמו, שוודיה, שהיו בנות 48 בשנים
1977-78 ועדיין לא במנופאוזה אז. משך המעקב: 19 שנים. משך המעקב לאחר
המנופאוזה : 15.4 שנים בממוצע. המשתתפות במחקר לא סבלו ממחלות ולא נטלו
תרופות (כולל טפול הורמונלי) העלולות להשפיע על משק העצם.
מדדי המעקב העיקריים:
1. רמות אסטרדיול בנסיוב
2. מסת העצם: צפיפות העצם ותכולת המינרלים בעצמות הרדיוס (ממוצע
שתי האמות), ב- single photon absorptiometry )
3. מדדים גיאומטריים של עצמות הרדיוס:
קוטר חיצוני (פריאוסטאלי), קוטר פנימי (מדולרי) ועובי הקורטקס הופקו
מגרף מדידת הצפיפות;
שטחי חתך של העצם (חתך כללי (total cross-sectional area), שטח
מדולרי ושטח קורטיקלי, חושבו בהנחה שעצם הרדיוס היא גליל
(area=diameter2 x ?/4);
מדדים גיאומטריים משולבים:
א. cross-sectional moment of inertia מחושב לפי
{(peirosteal diameter/2)4 –(medullary diameter/2) 4} x ?/4
ב. section modulus = cross-sectional moment of inertia / 0.5
periosteal diameter - מתאר את יכולת העמידה של הרדיוס
הדיסטלי בפני כיפוף.
4. מדד חוזק העצם: מכפלה של ה-section modulus בתכולת המינרלים של
העצם
מחולקת בשטח הקורטיקלי - נמצא במיתאם גבוה לחוזק עצמות ארוכות
בחיות.
5. שברים אוסטאופורוטיים ברדיוס הדיסטלי
תוצאות: צפיפות העצם ירדה ב- 1.9% בכל שנה לאחר המנופאוזה ותכולת
המינרלים בעצם ירדה ב- 1.3%: הקוטר הפנימי של העצם התרחב ב- 1.1%
לשנה והקוטר החיצוני ב- 0.7% ; המדדים הגיאומטריים המשולבים עלו ב-
3.1%
-2.1%; מדד חוזק העצם ירד ב- 0.7% לשנה.
נמצא מתאם משמעותי של 0.54 בין קצב העלייה בקטרים החיצוניים והפנימיים
של
העצם.
נשים שהיו בריבעון העליון של עליית הקוטר הפנימי של העצם היו אלו שאיבדו
מסת עצם והגדילו את הקוטר החיצוני של העצם במידה הרבה ביותר.
רמת האסטרדיול היו במיתאם משמעותי לקצב איבוד מסת העצם (r=0.34), ולעליה
בקוטר החיצוני של העצם (r=-0.25) , גם לאחר תיקון למסת הגוף הבסיסית..
13 נשים סבלו משברים ברדיוס הדיסטלי. הסיכון לשבר עלה פי 1.5 עבור ירידה
של סטיית תקן אחת בצפיפות העצם; פי 3.8-3.6 עבור ירידה במדדים הגיאומטריים
המשולבים ופי 3.8 עבור ירידה במדד חוזק העצם.
מסקנות: מסת העצם יורדת לאחר המנופאוזה, וקוטר העצם עולה. התרחבות
העצם תורמת משמעותית לחוזק ומפצה חלקית על הירידה בחוזק העצם הנובעת
מאבוד מסה.
הערות: חוזק העצם לאחר המנופאוזה: לא רק צפיפות, גם הגודל קובע!
תהליך בניית עצם חדשה בעצמות הארוכות במבוגרים מתרחש בעיקר על פני
המעטפת החיצונית של העצם, בעוד שתהליך הספיגה מתרחש בעיקר מעטפת
הפנימית, וכך, קוטר העצם הולך וגדל עם השנים. חוזק העצם תלוי ישירות
בקוטרה. האסטרוגן מאיט את תהליך הבניה במעטפת החיצונית בגיל ההתבגרות.
לפי העבודה המוצגת, עם הירידה ברמת ההורמון במנופאוזה תהליך הבניה
מתחדש ומשפר את חוזק העצם על ידי הגדלת הקוטר. מסת העצם יורדת
משמעותית תוך 6 שנים מהפסקת המחזור, אך מדד חוזק העצם משתנה רק 14
שנים לאחר המנופאוזה! מדד החוזק נמצא מנבא טוב יותר לשברים מאשר
מדד
הצפיפות. המחקר מעורר שאלות לגבי תהליך האבחון לסכון לשברים, לגבי
מנגנוני
פעולה של תרופות ומצביע על מטרה אפשרית חדשה לטפול בעתיד. |
דף הבית 
