מאמר זה סוקר את הפעילות הפיזיולוגיות של הורמונים סטרואידים במערכות
שונות במנגנונים ייחודיים, השונים מאילו דרך  אתרי קישור תוך תאיים ובעיקר
גרעיניים. מנגנונים אילו מפעילים את הממברנה התאית ומשתמשים באתרי קישור
ממברנליים הייחודיים להורמונים השונים.

בשנים האחרונות ישנם דיווחים רבים (2,1) על פעילויות של הורמונים סטרואידים
שאינן נדירות המתרחשות בפרקי זמן קצרים ומפעילות מנגנונים לא-גנומיים.
פעילויות אילו קורות תוך שניות או דקות ומפעילות מתווכים שניוניים כמו cAMP או
קינאזות שונות כגון מ"אפ קינאז    (MAP Kinase) וכן מעברי יונים שונים כמו סידן.
האגוניסטים והאנטגוניסטים השונים של ההורמונים אינם בהכרח זהים במנגנונים
הגנומיים הקלאסיים ובמנגנונים הלא-גנומיים הממברנליים החדישים יותר. הזהות
של הרצפטורים הממברנליים לא ידועה עדיין, כשבחלק מהמקרים קיים קשר
לרצפטורים הגרעיניים הידועים. הפעילויות הללו אופיינו גם בתאים שונים בבני אדם
כמו תאים מעצם ומהמערכת הואסקולרית.

בתאי עצם מנשים בגילים שונים ומגברים, הגדלים בתרבית, אסטרוגנים ואנדרוגנים
מגבירים מעברי יוני סידן באופן ייחודי. פעילות זו היא מהירה תוך שניות ואינה
מעוכבת על ידי אנטגוניסט פעילות גנומית כמו הרלוקסיפן. הפעילות הזו מתווכת על
ידי אתרי קישור ספציפיים שנמצאים על דופן התאים, שניתן להדגימם בראקציות
קישור ובמיקרוסקופיה מתאימה, תוך שימוש באנלוגיים שסונטזו על ידינו למטרות
אילו. חומרים אילו הם הורמונים קשורים לחלבונים גבה-מולקולריים שאינם חודרים
לתא ומצומדים לסמנים פלואורוצנטיים המשמשים לקביעת הקישור ולמיקרוסקופיה
פלואורוצנטית(3).

תאים ואסקולריים הן שורת תאי אנדותל מבני אדם והן תאי שריר חלק מחבל טבור
אנושי, מגיבים לאסטרוגנים ולאנדרוגנים במנגנונים גנומיים וכן במנגנונים לא
גנומיים דרך הפעלת מ"אפ קינאז. מעכב ספציפי של אנזים זה מעכב רק את
השינויים הפרוליפרטיביים שמתרחשים בהפעלת המנגנונים הלא-גנומיים, אך לא
את האינדוקציה של האנזים קראטין קינאז דרך המנגנונים הגנומיים. הפעילויות
דרך שפעול מ"אפ קינאז, מופעלות על ידי ההורמונים גם כשהם קשורים לחלבונים
גבה-מולקולריים שאינם חודרים לתא. חומרים אילו לא מסוגלים להעלות את
פעילות האנזים קראטין קינאז. ההורמונים הקשורים לחלבונים, כאשר הם מסומנים
במרקרים פלואורוצנטיים משמשים לראקצית קישור של ההורמונים לאתרי קישור
ממברנליים, ובשימוש בסמן אחר, ניתן להדגים את הקישור הזה במיקרוסקופיה
פלואורוצנטית ובמיקרוסקופconfocal . הקישור מראה ספציפיות רק לחומרים
אסטרוגנים, אולם עם שינויים משמעותיים בין ראקציות הקישור הגרעיני
והממברנלי. המיקרוסקופיה מראה באופן חד משמעי שההורמון ניקשר לאתרים
בתא, שאינם גרעיניים (4, 5).

לסיכום: ההורמונים הסטרואידים פועלים דרך המסלול הגנומי , ובנוסף לכך גם דרך
המסלול הממברנלי באמצעות שפעול של מתווכים שניוניים בעלי חשיבות פיזיולוגית
מרובה. מנגנונים אילו קיימים גם בתאים ממוצא אנושי, ולכן יש להם כנראה
חשיבות פיזיולוגית הרלבנטית קלינית. מודלים נוספים, כגון חיות טראנסגניות
החסרות רצפטורים גרעיניים ספציפיים דרושים לאפיון הרצפטורים הרלבנטיים
לפעילות הלא-גנומית. מחקר עתידי עשוי להרחיב את הכלים העומדים לרשותנו
למציאת אגוניסטים ואנטגוניסטים ספציפיים שניתן יהיה להשתמש בהם במערכות
in vivo, להפעלת ההשפעות הלא גנומיות של הסטרואידים לשימוש קליני אפשרי.